מהפכת ה-AI בארגונים

על הפער בין מה שמדברים לבין מה שעושים בארגונים בישראל, על המגמות העולמיות שעולות מכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ועל המחיר של הפער הזה.

השיח בישראל: הכשרות, הטמעה וכלים

2025 היתה ללא ספק "שנת ה-AI בארגונים", או לפחות זה הרושם שניתן היה לקבל מהשיח ברשתות החברתיות הכלליות והמקצועיות בישראל.

היתה זו שנה שבה עסקו, לא מעט, בשאלות הרות גורל כמו: "איך מכשירים את העובדים להשתמש בכלי AI?", "איך מטמיעים מערכות AI כדי להתייעל?", "אילו כישורים ומיומנויות מנהלים ועובדים צריכים כדי לעבוד עם כלי AI?", "אילו מקצועות ישרדו, או לא?", ובעיקר שאלות פרקטיות כמו: "מי מכיר מישהו/י שמעביר הדרכות על AI לעובדים?".

שאלות קצת יותר רחבות, הפותחות את הצמצם ומרחיבות את זווית הראייה, בפורומים מקצועיים, כמו: "עד כמה אתם מודעים למחירים האנרגטיים/אקולוגיים/חברתיים/כלכליים של השימוש בכלי AI?", זכו למנעד של תגובות שנע בין התעלמות מוחלטת, עבור דרך "באמת שלא ידעתי", ועד ל"בחיי שזה לא מעניין אותי. זה עושה לי את העבודה, זה מה שחשוב" (מניסיון אישי, ציטוטים מהזיכרון, אבל זוהי רוח הדברים).

השיח בעולם: אתיקה, סביבה וחברה

ואולם, בעוד שבארץ השיח נותר באזורים של הכשרות, תהליכים ארגוניים וניהול, הרי שנראה כי בעולם השיח נמצא במקומות אחרים, רחבים ועמוקים יותר.

יד ביד עם השיח על המשמעויות האתיות של השימוש בכלי AI (שכמעט ולא נוכח בשיח בארץ), הולך ומתפתח שיח על המשמעויות הסביבתיות, הרפואיות והחברתיות של השימוש בכלי AI: על המחירים הסביבתיים של השימוש ב-AI, ועל האופן שבו השימוש בכלי AI יכול מצד אחד לסייע לצמצום פערי נגישות למידע ולשיפור מערכות הבריאות הציבוריות והנגשתן לקהלים פגיעים וחלשים כלכלית וחברתית, ובד בבד על הצורך לבנות מנגנוני הגנה, המושתתים על אתיקה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, למניעת שימוש לרעה בכלי ה-AI; בין אם זו הגנה על נתונים אישיים, ובין אם זו שאילת שאלות על מהות השימוש בכלי ה-AI, ומהי התועלת והערך המוסף בשימוש בכלים אלה על פני אינטליגנציה אנושית קוגניטיבית ורגשית.

מה עלה מהכינוס בדאבוס

אחד התוצרים של הכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס הוא קריאה לממשלות השונות, וכן לארגונים הבינלאומיים התומכים ומממנים פרויקטים בינלאומיים, לנסח וליישם מדיניות ברורה וסדורה, ליצירת סטנדרטים בינלאומיים לעבודה עם כלי AI.

מדיניות (Policy) אשר תיגע בכמה רבדים, בו זמנית:

• מדיניות תאגידית מחייבת (Governance) המגדירה מתי, למה ואיך ייעשה השימוש בכלי AI.
• מתן מענים להיבטים הסביבתיים, האנרגטיים והכלכליים של השימוש בכלי AI.
• שימוש אתי בכלי AI – הן מבחינת איסוף הנתונים והן מבחינת דרכי השימוש.
• מתן מענה להיבטים הבריאותיים, הרפואיים והחברתיים של השימוש בכלי AI.

מתוצר זה של הכנס בדאבוס עולה כי השיח וכיווני הפעולה כיום הם הרבה מעבר לשאלה "האם העובדים שלנו משתמשים בכלי AI ואיך זה משפיע על תהליכי העבודה בארגון".

המחיר של הפער לחברות ישראליות

ארגונים, ובכלל זה חברות עסקיות (בייחוד כאלה אשר עובדות עם לקוחות מחו"ל), אשר יתעלמו מהכיוון שאליו נושבת הרוח העולמית, ידבקו בשיח המקומי, ב"כאן ועכשיו", ולא יאמצו את השיח וכיווני הפעולה הללו, עלולים למצוא את עצמם נקנסים כיוון שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים, במקרה הטוב; ובמקרה הפחות טוב, פשוט נשארים מאחור כיוון שגופים שונים יפסיקו את ההתקשרות עימם.

השאלה המעשית שנותרה כעת על השולחן היא שאלת התזמון: מתי חברות ישראליות תאמצנה את הסטנדרטים הללו – לפני הפגיעה הכלכלית או אחריה?

דן קריסטל – יועץ ארגוני-עסקי.
יזם-מנהל של Clear Cristal – סוכנות בוטיק לפיתוח, ייעוץ וליווי ארגוני-עסקי-ניהולי.
Director of Governance – SICS – Senior International Consulting Services.

קריאה נוספת: טכנולוגיות חכמות בעסקים קטנים יכולות לשדרג את התפוקה